יום שלישי, 23 ביולי 2013

שנות -20 - ארה"ב : השנים העליזות


           
                   
בקצב הצ'ארלסטון 
     המלחמה הסתיימה       ומתחילות שנות הנהנתנות


כאמור נשיא ארה"ב, וודרו וילסון, הביא את בשורת השלום לאירופה ולעולם כולו, אך באירופה היו עסוקים לתבוע פיצויים מהמדינות המפסידות וללקק את פצעי המלחמה. החיילים האמריקנים שבו הביתה לשגרה הטובה והמוכרת. הקונגרס ביקש לשים מאחור את אירועי המלחמה ולשוב למדיניות הבדלנות - משמע לא להתערב בנעשה באירופה, לצמצם את מדיניות החוץ ולהתמקד בענייני הפנים בלבד. עד כדי כך שארה"ב - זו שהציעה את רעיון חבר הלאומים, לא שלחה נציג מטעמה. בשנת 1920 נבחר נשיא חדש וורן הרדינג - הוא כיהן שנתיים בלבד,נפטר באופן מפתיע ואח"כ החליפו סגנו  קלווין קולידג' עד לשנת 1929. 


"המצאת הרכב  "פורד








תעשיית הרכב האמריקאית
הנרי פורד 
 שנים אלה מתאפיינות בשנים של שפע וצמיחה. התעשייה פרחה באותם השנים והביאה לצמיחה כבירה. ייצור המכוניות של  הנרי פורד בשיטת הסרט הנע גרם למיליוני אזרחים לרכוש מכוניות דבר ששינה לחלוטין את אורח החיים ואת תרבות הפנאי של האמריקנים. אנשי התעשייה הפכו לגיבורים החדשים  והנערצים של אמריקה 

פרסומת לרכבי פורד 



הדבר השתלב לא רע עם המדיניות של הממשלה שדגלה ב"המעט להתערב הוא הטוב למשול". כל עוד הבדלנות נשמרת, התוצר הלאומי הגולמי לנפש גדל, מה הטעם להתערב. 
אנשים חשו צמיחה כלכלית אודות לטכנולוגיה המתקדמת,לתרבות הצריכה, לאמצעי התשלום הנוחים כביכול... מוצרי צריכה כמו מכונות כביסה ומקררים הפועלים על חשמל, החלו להימכר בכמויות, אודות להורדת עלות המחירים. שואבי אבק היו המילה האחרונה בניקיון הבית. האמריקני הממוצע נכנע לתרבות הצריכה הקדחתנית       
לקנות "כי לכולם יש.... ", "כי אתה חייב את זה..." כי זה עושה אותך יותר..."
ואנשים נשאבו לאשליה שאנשי המכירות המנוסים והמפולפלים ידעו למכור להם.
אנשים התגאו כל כך בעובדה שתאגידים העלו את שיעור
הרווחים שלהם בעשרות אחוזים בשעה שפועל ממוצע לא
 יכול היה להגדיל את רווחיו  הפער בין העובד הפשוט לבעלי חברות ענק ותעשיינים הלך וגדל. 

כאמור האמריקני של שנות ה-20 מחפש אחר שעות פנאי ובילוי עשרות אלפי מועדוני ריקודים והופעות ג'אז (סגנון מוסיקלי שהתפתח במועדונים קטנים בניו אורלינס בדרום ארה"ב והתפשט ברחבי ארה"ב כולה, היה מזוהה עם תרבות המוסיקה השחורה) 
היסטוריה בצבעים
לואי ארמסטרונג - זמר נשמה 





לצפייה באחד משיריו המאוחרים של ארמסטרונג 

ארה"ב התפתחה בקצב עצום, גורדי שחקים נבנו, סכרים, גשרים, מסילות ברזל, פיתוח התשתיות מעולם לא היה מפותח כל כך 


ניו יורק של שנות העשרים


תושבות ניו- יורק מאזינות לרדיו פרי המצאתו של תומאס אדיסון

"לורל והארדי" - כוכבי הסרטים האילמים










הנער" 1921"






"וולט דיסני ויציר כפיו- "מיקי מאוס



תקופת המועדונים והבילויים 




אופנת שנות ה- 20 - "הסתירי טפח וגלי טפחיים":

אופנה בשנות ה-20 


אח הכובעים האלה... 
הבנות בשנות ה-20 היו נועזות יותר : אורך החצאית התקצר, אורך השיער, התקצר  נשים עישנו, נשים שתו  (למרות "חוק היובש" של ווילסון)
לנשים הותר לבחור (בזכות החוק של ווילסון)
להיט  הגרביונים 

מאבק הנשים לקבלת הזכות לבחור בבחירות 

והיו גם צדדים אפלים יותר בשנות העשרים:
  • פעילות מוגברת של המאפיה בעיקר בשיקגו עקב "חוק היובש" 
  • מתיחות חברתית - דתית בעקבות "משפט הקופים"
  • הצטרפות מפתיעה ומדאיגה של מאות אלפי אמריקנים לתנועת ה-KKK (קו קלוקס קלאן) -תנועה גזענית ואנטישמית. 
  • ואי אפשר שלא לציין את המשך המדיניות "נפרד אבל שווה" שהייתה נהוגה כלפי אפרו אמריקנים. 

הידעת? 
במאי 1929 נערך טקס האוסקר הראשון בארה"ב
של האקדמיה האמריקנית לקולנוע. 
לא ברור בדיוק מיהו אותו אוסקר 
על שמו מכונה הפרס.






במארס 1929 זכה הרברט הובר והפך לנשיא ארה"ב מטעם המפלגה הרפובליקנית. אדם מוכשר ומוערך מאד. סיסמת הבחירות שלו הייתה "עוף בכל סיר ומכונית בכל גראז'" רוצה לומר - עבור אזרחי ארה"ב העוני כבר לא קיים פניה של ארה"ב לקידמה. חצי שנה מאוחר יותר תחווה ארה"ב את אחד האירועים הכלכליים הקשים בתולדותיה - קריסת הבורסה בנובמבר 1929  על זה בפוסט הבא. 



שווה ציטוט: "המערכת האמריקאית הזאת שלנו... קרא לזה אמריקניזם קרא לזה קפיטליזם,  קרא לזה איך שתחפוץ נותנת לכל אחד ואחד מאיתנו הזדמנות אדירה אם רק נתפוס אותה בשתי הידיים ונפיק ממנה את המקסימום"   
                                                                                                                     (אל קפונה)