למלחמה?
ארה"ב לא רצתה לתפוס צד במלחמה. מבחינתה המלחמה מתרחשת באירופה, מעבר לאוקיינוס, והיא כדמוקרטיה הגדולה בעולם, טוב תעשה אם לא תתערב ותמשיך לדגול במדיניות מתבדלת. ארה"ב ביקשה לכונן שלום עולמי לכשתסתיים המלחמה אבל עד אז עליה להתאזר בסבלנות.
שלא כמו מדינות אירופה היא לא לקחה חלק בבריתות החשאיות שכרתה מדינה אחת עם רעותה ולכן יכלה לשמור על ניטרליות לאורך כל המלחמה.
שלא כמו מדינות אירופה היא לא לקחה חלק בבריתות החשאיות שכרתה מדינה אחת עם רעותה ולכן יכלה לשמור על ניטרליות לאורך כל המלחמה.
אם כן מה קרה ששינתה דעתה כך שאפילו נשיאה הסובלני ושוחר השלום וודרו וילסון הבין כי ארה"ב חייבת להתערב ולהציב כוחות באירופה?
הייתה זו גרמניה שמתחה את הגבול, כחלק מפיתוח כלי נשק ותחמושת, פיתחה גרמניה לראשונה את הצוללת. המשמעות של זה היא שכעת כשצוללות מוצבות מתחת לפני הים אף כלי שיט אינו בטוח, גם לא כלי שיט של מדינות ניטרליות כדוגמת ארה"ב
בשנת 1915 הוטבעה ספינת התיירים האמריקנית "לוסיטניה" ע"י צוללת גרמנית.
בשנת 1915 הוטבעה ספינת התיירים האמריקנית "לוסיטניה" ע"י צוללת גרמנית.
לא זאת בלבד אלא שהגיע לידיעת כוחות המודיעין האמריקנים מברק, מוצפן כמובן, שהיה מיועד לנשיא מכסיקו ובו מבקשת גרמניה ממכסיקו לפגוע בארה"ב בעזרת כוחות גרמניים ויפנים על מנת להחליש את כוחה של ארה"ב.
לקטע קצקצר המסביר את שינוי עמדתה של ארה"ב לחצו כאן:
נשיא ארה"ב : וודרו ווילסון |
בעקבות גילוי המברק, משתנה עמדתה של ארה"ב והנשיא ווילסון אומר את הדברים הבאים:
"דבר מפחיד הוא... להוליך עם גדול ושוחר שלום זה למלחמה האיומה והנוראה שבכל המלחמות... אך הצדק יקר מן השלום, ואנו נלחם על הדברים שנשאנו תמיד קרוב ביותר ללבנו, על הדמוקרטיה, על זכותם של אלה המכירים בסמכות להשפיע על ממשלותיהם, על זכויותיהן וחירויותיהן של אומות קטנות, על שלטונו האוניברסלי של הצדק באמצעות אסיפת עמים חופשיים שתביא שלום וביטחון לכל האומות ותהפוך את העולם עצמו לחופשי סוף סוף. אין לנו ריב עם אזרחי גרמניה. אין בלבנו כלפיהם אלא רגשות של אהדה וידידות. לא הם דחפו את ממשלתם להיכנס למלחמה הזאת... זו הייתה מלחמה שהוחלט עליה כפי שהוחלט על מלחמות בימים הקדומים, האומללים, שבהם לא נועצו השליטים בעמיהם."
ב-16 באפריל 1917 מכריזה ארה"ב מלחמה על גרמניה ובעלות בריתה ובכך היא מצטרפת לגוש מדינות ההסכמה (בריטניה וצרפת).
כרזת התעמולה להתגייס לצבא האמריקני "חייל , דוד סם קורא לך!" |
כרזת תעמולה המחזקת את יחסי הידידות בין בריטניה לארה"ב |
חיילים גויסו למורת רוחם ולכן נעשה מאמץ אדיר באמצעות תעמולה להפגין פטריוטיות (נאמנות למדינה). קרוב ל- 3 מיליון חיילים אמריקנים נשלחו לאירופה, עם ציוד צבאי וכלי נשק מהמשוכללים ביותר. ארה"ב שנתנה תגבור אדיר לכוחות הבריטים והצרפתים - הכריעה למעשה את תוצאות המלחמה.
המלחמה הסתיימה עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש ב- 11/11/19 בשעה 11:00 בדיוק.
ניתן לומר כי למרות ניסיונה של ארה"ב לשמור על מדיניות ניטרלית ולא לקחת חלק במלחמה, עצם כניסתה הפכה אותה למנצחת הגדולה של המלחמה- ארה"ב הפכה להיות המעצמה הכלכלית והצבאית בעלת השפעה פוליטית עצומה בעולם כולו, תוך שמירה על הדמוקרטיה ומבשרת את בוא השלום.
שמחת הניצחון - כוחות אמריקנים בסקוטלנד (לקוח מתוך: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=23259 ) |
הידעת?
לחיל המשלוח האמריקני גויסו גם אפרו-אמריקניים באופן דומה לגיוסם של חיילים אחרים והם היוו כ- 13% מן המגויסים, אולם הם שרתו ביחידות נפרדות שבראשן עמדו קצינים לבנים. דו"ח צבאי מיוחד שיצא באותה תקופה קבע כי החיילים האפרו- אמריקנים אינם כשירים לשרת ביחידות קרביות ולכן גויסו לגדודי עבודה ביחידות סיוע.
(לקוח מתוך: הידעת / http://he.wikipedia.org/wiki)