"המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות! " האמנם?
אנו מציינים 100 שנה למלחמת העולם הראשונה שפרצה ב-28 ביולי 1914 והסתיימה לאחר 4 שנים קשות, מתישות ומלאות סבל. הבה נתחיל מהסוף: כ-10 מיליון הרוגים ועשרות מיליוני פצועים. מלחמה שהשתתפו בה מאות מליוני חיילים מכל חמש היבשות, מלחמה ששינתה את העולם, מלחמה שלאחריה האמינו הכל כי "המלחמה הגדולה" (כך היה שמה עד למלחמת העולם השנייה), תהיה זו שתשים קץ לכל המלחמות...
אם כך איך הכל התחיל? כבר בסוף המאה ה-19 היו סימנים ראשונים שהובילו לכך:
1.המירוץ האימפריאליסטי או במילים אחרות: "למי יש יותר...מושבות "
המאה ה-19 התאפיינה בתקופת האימפריאליזם, כלומר מדינות אירופה השבעות האמינו כי כוחן הרב ומצבן הכלכלי מאפשר להן (בצדק לטעמן), להתפרש על פני יבשות אחרות לכבוש ולכבוש כאוות נפשן. היתרונות לכך ברורים; שטחים נרחבים ביבשות אפריקה ואסיה, כוח עבודה זול, פיתוח שווקים חדשים המאפשר התעשרות עצומה, ניצול אוצרות הטבע במושבות החדשות וכמובן השפעה פוליטית רחבה באזור כולו. אותם כובשים האמינו כי הם מביאים לאותן מושבות פרימיטיביות את הקדמה, את התשתיות והפיתוח, את ההשכלה ואת האמונה הנוצרית, הן ראו לנכון לבטל את אותה תרבות פרימיטיבית נבערת ולחשוף את אותם עמים מקומיים ל"תרבות נעלה". האפשרויות שעמדו בפני המקומיים היו מצומצמות להיאבק על עצמאות היה מהלך חסר סיכוי ולא נותר אלא להיכנע לתנאים החדשים ולהתרגל לשליטים החדשים. אותו מירוץ אימפריאליסטי הביא למאבק סמוי וגלוי בין המדינות החזקות באירופה שדרשו כל אחת כוח ושליטה כדי להעצים את מעמדן והשפעתן. דוגמה לכך ניתן לראות ב "משבר מרוקו" : מרוקו שהייתה בשליטת צרפת מצאה עצמה במרכזו של משבר כאשר גרמניה הייתה זו שבשנת 1911 שלחה ספינה לחופי אגאדיר שבמרוקו להפגין נוכחות באזור. תקרית זו כמעט והובילה למלחמה בין צרפת לגרמניה שגם כך היו מסוכסכות. רק בהתערבות בריטניה שככו הרוחות, אך עדיין הורגשה מתיחות באוויר והיה זה רק עניין של זמן עד אשר תפרוץ מלחמה.
המאה ה-19 התאפיינה בתקופת האימפריאליזם, כלומר מדינות אירופה השבעות האמינו כי כוחן הרב ומצבן הכלכלי מאפשר להן (בצדק לטעמן), להתפרש על פני יבשות אחרות לכבוש ולכבוש כאוות נפשן. היתרונות לכך ברורים; שטחים נרחבים ביבשות אפריקה ואסיה, כוח עבודה זול, פיתוח שווקים חדשים המאפשר התעשרות עצומה, ניצול אוצרות הטבע במושבות החדשות וכמובן השפעה פוליטית רחבה באזור כולו. אותם כובשים האמינו כי הם מביאים לאותן מושבות פרימיטיביות את הקדמה, את התשתיות והפיתוח, את ההשכלה ואת האמונה הנוצרית, הן ראו לנכון לבטל את אותה תרבות פרימיטיבית נבערת ולחשוף את אותם עמים מקומיים ל"תרבות נעלה". האפשרויות שעמדו בפני המקומיים היו מצומצמות להיאבק על עצמאות היה מהלך חסר סיכוי ולא נותר אלא להיכנע לתנאים החדשים ולהתרגל לשליטים החדשים. אותו מירוץ אימפריאליסטי הביא למאבק סמוי וגלוי בין המדינות החזקות באירופה שדרשו כל אחת כוח ושליטה כדי להעצים את מעמדן והשפעתן. דוגמה לכך ניתן לראות ב "משבר מרוקו" : מרוקו שהייתה בשליטת צרפת מצאה עצמה במרכזו של משבר כאשר גרמניה הייתה זו שבשנת 1911 שלחה ספינה לחופי אגאדיר שבמרוקו להפגין נוכחות באזור. תקרית זו כמעט והובילה למלחמה בין צרפת לגרמניה שגם כך היו מסוכסכות. רק בהתערבות בריטניה שככו הרוחות, אך עדיין הורגשה מתיחות באוויר והיה זה רק עניין של זמן עד אשר תפרוץ מלחמה.
2. הסכמים חשאיים: באותן השנים הרבו ראשי המדינות לערוך הסכמים ובריתות באופן חשאי כלומר בריתות ההגנה שחתמו עליהן ראשי המדינות היו נסתרות מעיני הציבור. מדינות חתמו על ברית הגנה שבמידה ומדינה כלשהי תהיה מאוימת או בסכנה תבוא בת בריתה לעזרתה ותסייע. כך נוצרה רשת מסועפת של מערכת בריתות חשאיות. בעקבות פרוץ המלחמה מצאו עצמן המדינות כפופות לאותם הסדרים חשאיים.
הנסיבות החדשות יצרו שני גושים :
מדינות ההסכמה |
מדינות ההסכמה : שכלל את בריטניה, צרפת ורוסיה (המדינות העיקריות)
הברית המשולשת או מדינות המרכז -הכללו את הקיסרות הגרמנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית ואיטליה . אליהן הצטרפה גם האימפריה העות'מנית (התורכית) כך מצאו עצמן מדינות קטנות מחויבות להתערב מתוקף אותם הסכמים ולשלוח חיילים לחזית.
הברית המשולשת: גרמניה ,אוסטרו-הונגריה , איטליה |
לקוח מתוך האתר של מט"ח - כל הזכויות שמורות למט"ח |
סכסוך לאומי נוסף היה בין גרמניה לצרפת על שאלת חבל הארץ 'אלזס -לורן'. גרמניה טענה שחבל הארץ הזה שייך לה ולפיכך צרפת חייבת להחזירו כיוון שתושבי המקום הם גרמנים, צרפת טענה שחבל הארץ הזה הוא בשטחה ואין לה כל כוונה לוותר ולמוסרו לגרמניה הוויכוח הלך והחריף ...
4. מירוץ החימוש:
המתיחות בתוך אירופה ומחוצה לה גרמה לכל אותן מדינות אימפריאליסטיות כדוגמת בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטרו- הונגריה וכו' להעצים את כוחן וזאת באמצעות שיפור, שכלול ופיתוח התעשייה הצבאית : יותר אמצעי לחימה, יותר משאבים ותקציבים להגדלת הצבא, ולשיפורו בזרוע היבשה ובשיפור הצי הימי, הארכת השירות הצבאי, והכנת תכניות מגירה ... למקרה הצורך. מירוץ החימוש הצליח להרתיע ולגרום למדינות אחרות להגדיל ולשכלל את צבאותיהן.
ברור היה לכל שבאיזשהו שלב מישהו ימצא סיבה להפעיל את הנשק.
ברור היה לכל שבאיזשהו שלב מישהו ימצא סיבה להפעיל את הנשק.
הטנק הראשון-על אדמת צרפת |