יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

שנות ה-30 צמיחתה של ת"א


העלייה החמישית 1939-1932


2498


בני העלייה החמישית עוגנים בנמל ת"א 
("צלם רודי וינסשטין- באדיבות "הצלמניה")

העלייה החמישית התרחשה לאורך כל שנות ה-30. כזכור בשנות השלושים באירופה מפלגות פשיסטיות כדוגמת הפשיזם האיטלקי והנאציזם הגרמני צוברות כוח ותאוצה. לקראת סוף שנות השלושים עת איבדו יהודי גרמניה את אזרחותם (חוקי נירנברג),הפכה ארץ ישראל ליעד עלייה. למעלה מ- 250 אלף עולים עלו במהלך עשור. 






אנשי העלייה החמישית היו שונים באופיים מבני העליות הקודמות. הם היו ברובם סוחרים ואנשי צווארון לבן מהמעמד הבינוני.

על חוף הים בת"א - שנות ה-30
(צלם: לא ידוע)
לפני שנשללה אזרחותם הגרמנית הם היו אנשים  בני המעמד הבינוני: אמידים, בעלי רכוש וממון, משכילים  בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים ותעשיינים. שיעור האקדמאים, בעלי ההון והידע המקצועי היה גדול. עולים רבים פנו לערים. העיר תל אביב הפכה לעיר הגדולה בארץ, ובחיפה הפכו היהודים לרוב

צלם רודי וינסשטיין- באדיבות "הצלמניה"




מוכר נקניקיות "יקה" כיכר מוגרבי ת"א 

הסלב'ס של ת"ל בשנות ה-30 .
בתמונה ניתן לראות את לאה גולדברג, אברהם שלונסקי וח.נ ביאליק 


קיוסק בשדרות רוטשילד בתל אביב   

("צלם רודי וינסשטיין- באדיבות "הצלמניה)



         
תל אביב אם כן גדלה והתפתחה והפכה למרכז הכלכלי, התרבותי והחברתי באותם שנים. בתי הקפה, החנויות והקיוסקים היו מראה מלבב לעיניים. עלייה זו נקראה גם "עליית הייקים" - כמעין הקנטה לאופיים של הגרמנים שהיו מאד דייקנים, קפדנים, חרוצים ובעלי יושרה וככל הנראה גם חסרי חוש הומור. קליטתם בארץ הייתה לא פשוטה. קשה היה להם להסתגל למנטליות הישראלית. אך למרות הקושי הם עשו את מירב המאמצים לשמור על תרבותם גם בתנאים החדשים.                                                                                                                                                                                                              



 " חלוקת נפט: "נוסטלגיה אונליין 






כיכר מגן דוד - תל אביב  1936 
צלם רודי וינסשטיין- באדיבות "הצלמניה"












רחובות ת"א - שנות ה-30 צלם : זאב אלכסנדרוביץ


 1939 כיתה בת"א שנת 
"צלם : רודי וסינשטין באדיבות "הצלמניה   

- "שנות ה-30  ת"א  - התחנה המרכזית  הראשונה של "אגד
"צלם : רודי וסינשטין באדיבות "הצלמניה



נחלת בנימין 1935
קזינו "גלי אביב" על חוף ימה של ת"א - הקרבה לים לא הטיבה עם המקום 

1.9.1939 עוברים ושבים מתגודדים לפני החנות לשמוע ברדיו כי פרצה מלחמת העולם ה-2
צלם: רודי וסינשטין- באדיבות "הצלמניה" 

הכנר והמוסיקאי היהודי הדגול, יליד פולין, ברוניסלב הוברמן, אשר חזה את השואה המתקרבת, הצליח לשכנע כ- 75 מוסיקאים יהודים, שניגנו בתזמורות ידועות באירופה, לעלות לארץ ישראל וכאן, על חולות העיר תל-אביב, ליצור את מה שהוא קרא "התגשמות התרבות הציונית בארץ האבות".

 1936טוסקניני והתזמורת הפילהרמונית 
צלם הבית של התזמורת: רודי ויסנשטין 

לקונצרט הפתיחה ב-1936, הזמין הוברמן את גדולי מנצחי הדור, ארתורו טוסקניני,  המאסטרו הדגול, שברח קודם לכן ממולדתו איטליה בגלל עליית הפאשיזם, אמר"אני עושה זאת למען האנושות".

העשור הראשון הצטיין בעבודה אינטנסיבית לגיבושה המוסיקאלי של התזמורת,אשר נגניה המעולים הביאו עמם סגנונות שונים.

השפות ששלטו בתזמורת היו גרמנית,פולנית,הונגרית ורוסית. ה"צעירים" דיברו קצת עברית.

 תוך אתר התזמורת הפילרמונית הישראלית)




? הידעת 
בשנות ה-30 הוקמה נבחרת בכדורגל - שייצגה את  ישראל- פלשתינה
הנבחרת הורכבה משחקנים חובבנים בהתאם למקובל באותה תקופה. היא הייתה נבחרת חלשה ביותר, ובטורניר המשמעותי הראשון שלה, מוקדמות מונדיאל 1934, הובסה 2 - 11 בסיכום שני המשחקים מול מצרים. לאחר הקמת מדינת ישראל, הפכה נבחרת זו נבחרת ישראל בכדורגל

                                                                                                                                                                                    (מתוך הוויקיפדיה - נבחרת ארץ ישראל)


סיפורה של משפחה 

רודי ומרים בפתח ה"צלמניה" :מתוך אוסף הצלמניה
רודי ויסנשטין יליד צ'כיה עלה לארץ בשנת 1936. רודי צלם במקצועו החל לצלם את חיי היישוב העברי התוססים בשנות ה-30 ובתקופת קום המדינה. בשנת 1940 נשא לאישה את מרים  ארנשטיין ויחד הפכו את הצלמניה - "פרי אור", ברח' 
כרזת הסרט
אלנבי 30 למפעל חייהם.

השם "פרי אור" מציין את התמונות שהן הפירות ש"מניבה" המצלמה.
בתל אביב באותה תקופה היו צלמניות רבות היות ולא היו מצלמות ביתיות, כך שכל אירוע חגיגי פרטי או ציבורי הונצחו בהן. כל גדולי האומה הונצחו בעדשת מצלמתו של רודי, שהשאיר בעיזבונו כמיליון נגטיבים המספרים את סיפורה של מדינת ישראל; רגעיה הגדולים כמו הכרזת העצמאות לצד פורטרטים, תמונות נוף, ותמונות המתעדות את חיי היישוב העברי.
לאחר מותו המשיכה מרים לנהל את העסק המשפחתי ולשמור על "ארכיון המדינה", שכבר הפך  למוסד תל אביבי ידוע. כאשר עלה חשש שמפעל החיים שבנו הזוג ויסנשטין ירד לטמיון, הצטרף הנכד בן פטר לעזור לסבתו. בתחילת שנות ה-2000 התבשרו השניים כי המבנה בו שוכנת הצלמניה מזה 70 שנה נמכר ליזמים ועל כן עליהם לפנותה. מרים כבר הייתה בת למעלה מ-90. בשנת 2011 יצא לאקרנים סרט תיעודי מרתק, שזכה בפרסים רבים הנקרא "הצלמניה" בבימויה של תמר טל,המספר את סיפורה של הצלמניה המיתולוגית והמאבק של מרים ונכדה בן להצילה.
את התמונות ניתן למצוא באתר הבית  ובארכיון הלאומי.