שנות ה-30 גרמניה- עליית הנאצים לשלטון

                            תפיסת השלטון ע"י הנאצים בגרמניה 

לאורך שנות ה-20 ניסתה גרמניה לנהל מדינת רפובליקה דמוקרטית. נחקקה חוקה, נקבעו מפלגות שנבחרו בבחירות ע"י העם. וגרמניה- המובסת הגדולה של מלחמת העולם הראשונה: כואבת, מושפלת, חסרת אמון במנהיגיה ניסתה להרים ראשה ולשקם את עצמה. אולם חרף הניסיונות העם ידע מחסור, מצוקה, אבטלה ועוני. מתחת לפני השטח החלו לבעבע ניצני שנאה ואשמה. יותר ויותר קולות נשמעו הדורשים איש חזק, שיעשה סדר ויחזיר את הגאווה הגרמנית. 

אדולף היטלר 

כבר בשנות ה-20 נוסדה מפלגה פשיסטית, שונאת זרים, ומתנגדת למדיניות ויימאר (ראה - בפוסט הנ"ל), אדולף היטלר שהיה באותם ימים חייל משוחרר, הצטרף למפלגה, נטל בה חלק מרכזי והפך למנהיג בה. הוא התחקה אחר מעלליו של מוסוליני הפשיסט באיטליה ואזר אומץ לנסות לתפוס את השלטון בדרך אלימה וכוחנית (ניסיון הפוטש) אלא שהדבר לא צלח בידו. היטלר השתחרר מהכלא כעבור מספר חודשים והבין כי יהיה עליו להמשיך להתמודד בבחירות עד אשר תיקרה  בפניו ההזדמנות. 

בשנת 1932 שוב התקיימו בחירות לנשיאות. הינדינבורג הנשיא כבר היה זקן ותשוש אך התמודד שוב על תפקיד הנשיאות. עקב תוצאות הבחירות נאלצו המתמודדים לצאת לסיבוב נוסף - גם היטלר היה בין המתמודדים. היטלר בראשות המפלגה הנאצית זכה ב- 36% מקולות הבוחרים. לראשות הממשלה נבחר אדם בשם פרנץ פון פאפן אלא שלא היה בכוחו לעמוד נגד האופוזיציה של היטלר וכחצי שנה לאחר היבחרו התפטר. גם מי שתפס את מקומו  גנרל שלייכר לא יכול היה להשקיט סדר ונוכח האנרכיה שהתרחשה על ראשות הממשלה בגרמניה. מינה הנשא הינדנבורג את היטלר לקנצלר גרמניה (ראש הממשלה). 

שריפת בניין הרייכסטג 27 במארס 1933

כחודש לפני הבחירות הכלליות של 1933 חל אירוע ששינה לחלוטין את ההיסטוריה:
בנין הרייכסטאג (מקום מושבו של הפרלמנט הגרמני בברלין), עלה בלהבות. חקירה זריזה העלתה שמדובר בצעיר תימהוני קומוניסט שהצית את המבנה. הייתה זו הזדמנות אדירה עבור היטלר ומפלגתו להאשים את הקומוניסטים בחתירה כנגד השלטון ולדרוש מהינדנבורג לתקן תקנות לשעת חירום- כאלו שיאפשרו להיטלר סמכויות בלתי מוגבלות, לחוקק חוקים שאינם דמוקרטים. ב28 בפברואר נחקקה תקנה ה"חוק לשעת חירום להגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים"

בדיעבד הסתבר שלמפלגה הנאצית בעצמה היה חלק בהצתה אלא שהם כבר ביססו את מעמדם בצמרת השלטון ולא ניתן היה להוכיח מה היה חלקם. 

 "מארס  1933  ידיעה מעיתון "דבר

בראשית חודש מארס התקיימו הבחירות הכלליות- המפלגה הנאצית פעלה בדרכי תעמולה וזרעה טרור ופחד בקרב הבוחרים ולמרות כל זאת זכתה ב-44% מקולות הבוחרים בלבד. היטלר המשיך לכונן משטר אנטי דמוקרטי : הוא ביטל את האיגודים המקצועיים ואסר על שביתות ומחאות, הוא קבע כי ישנה מפלגה אחת בלבד היא המפלגה הנאצית המותרת בעוד שכל מפלגה אחרת נחשבת למתנגדת משטר ולפיכך אינה חוקית.

מצעד הלפידים - 30 במארס 1933

ב 23 במרץ 1933, נחקק חוק ההסמכה, אשר העביר את סמכויות החקיקה - מהרייכסטאג (הפרלמנט)  לממשלה, ואת הזכות להציע חוקים - מהנשיא להיטלר.

החוק עבר ברוב עצום של קולות (441 בעד, לעומת 81 נגד), בעיקר משום שהקומוניסטים לא השתתפו בהצבעה, ושאר המפלגות האמינו להיטלר, שהבטיח לא להשתמש בחוק לרעה, או ללא התייעצות בנשיא.

עקרון המנהיג 

חוק ההסמכה העניק לממשלה זכות לחוקק חוקים ולתקן חוקים ללא אישור הרייכסטאג למשך 4 שנים גם אם הם סותרים את החוקה. החוק ביטל את סמכויות הפרלמנט ואת כוחו של הנשיא ואישר לנאצים לפעול באמצעות צווי חירום. כן רוכזו כל סמכויות החקיקה בידי היטלר.

לאחר מותו של הנשיא "הינדנבורג" באוגוסט 1934 , מינה עצמו היטלר "לפיהרר" - קאנצלר ומפקד הצבא הגרמני. הוא לקח לעצמו את כל הסמכויות. הוקמו בתי דין מיוחדים שתפקידם היה לדון את מתנגדי המשטר הנאצי, וייסד את הגסטפו - "המשטרה החשאית". אם כך הצבא, המשטרה, בתי המשפט וכל השירות הציבורי חויב לפעול תחת המשטר הדיקטטורי של היטלר. גרמניה הפכה לדיקטטורה מוחלטת. 

היטלר עלה לשלטון באופן דמוקרטי - בבחירות אלא שמיד עם היבחרו שלל את הדמוקרטיה מכל וכול וטען שהיא מנוונת את עצמתה של המדינה. שלילת הדמוקרטיה היא עקרון חשוב באידאולוגיה הנאצית משמע:

• ביטול חופש הביטוי, המחשבה והמצפון 
• ביטול זכויות האדם והאזרח
• ביטול הפרדת רשויות (סמכויות בידי מפלגה אחת ובידי אדם אחד) 
• חיסול מתנגדי השלטון (באמצעות הגסטפו- המשטרה החשאית ואנשי ה-SS). 

לצפייה בסרטון עליית היטלר לשלטון  באתר תולדוט -

ליל הסכינים הארוכות: 

היטלר וארנסט רהם מפקד הS.A

בתחילת הדרך עוד בתחילת שנות ה-20 ייסד היטלר את ה- S.A - "פלוגות הסער" שהורכבו מבריונים, מובטלים שכל תפקידם היה בפקודת היטלר כמובן לעורר פחד וטרור ברחובות. בראשם עמד ארנסט רהם - מקורבו של היטלר.

ארנסט רהם

כאשר הגיע היטלר לצמרת השלטון - ביקש רהם להגדיל את סמכויות הארגון ולקחת חלק פעיל בצבא גרמניה, אלא שהיטלר ראה בו איום וחשש
שמא ינסה לעשות הפיכה צבאית ולחסלו ועל כן בלילה של ה-29 ביוני 1934. יצא היטלר לכיוון עיירת נופש שבה נפשו בכירי ה-S.A , זאת לאחר שהוא עצמו הוציאם למעין פגרה. הוא הגיע בחשאי יחד עם שלושת אנשיו הנאמנים גרינג- מפקד המשטרה החשאית (הגסטפו), הימלר מפקד ה- S.S צבא הנאצים , וגבלס שר התעמולה הנאצי.
יש הטוענים כי היטלר בעצמו נכנס באמצע הלילה לחדרו של רהם , העיר אותו משנתו והודיע לו כי הוא במעצר הוא הכריח אותו להודות בכך שניסה לחתור תחתיו, רהם סרב ונורה במקום. אלא שבהריגתו של רהם לא הסתיים הסיפור כל בכירי ה- S.A הואשמו והחל גל של הוצאות להורג ללא משפט והלילה הפך למרחץ דמים. כ-100 מבכירי הארגון מצאו את מותם באותו הלילה. הארגון חוסל, והייתה זו הזדמנות לחסל את כל מי שעשוי היה לטרפד את בכירי המנהיגות הנאצית . סה"כ כאלף איש נהרגו בעקבות אותו הלילה.

היטלר הצדיק את פעולתו בנאום בפני הרייכסטאג, בו האשים את רהם בבגידה ובניהול ארגון מושחת, תוך האשמתו בשחיתות מינית. 

בעקבות הסרת האיום של החלפת הצבא הגרמני הסדיר באס-אה (כפי שרצה רהם) גברה התמיכה בהיטלר בשורות הצבא והגנרלים הגרמנים, מה גם שהיטלר הבטיח שלצבא יהיה  הכוח  בגרמניה.

(לקוח מתוך הוויקיפדיה : "ליל הסכינים הארוכות" ) 

ליל הסכינים הארוכות: