יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

שנות ה-30 : ישראל - הקמת האצ"ל




הקמת האצ"ל - ארגון צבאי לאומי 



פרעות תרפ"ט -1929 זעזעו את היישוב בארץ. ראשי היישוב חשו כי לא היה ביכולתם  לתת מענה הולם לזוועה שהתחוללה שם.
ארגון "ההגנה" 
כאמור נוסד ארגון "ההגנה" כארגון ארצי בשנת 1920 מיד לאחר פרעות תר"פ ומלכתחילה היה נתון למרות ההסתדרות וכפוף למוסדותיה. 
לאחר פרעות תרפ"ט התחושה של ראשי הארגון הייתה קשה שכן ארגון ההגנה לא נתן מענה הולם לפרעות, הוא היה סביל בתגובתו ולא יכול היה לעמוד מול אספסוף של פורעים. הם חשו כאילו חזרו אחורה לתקופת הפוגרומים הקשים בעיירות ברוסיה עת עמדו חסרי אונים וללא יכולת להגיב.  





באותה עת שהה זאב ז'בוטינסקי בפריס. הוא נחרד לנוכח זוועות הפרעות ובנאומיו חזר והדגיש כי הממשלה המנדטורית חונקת את התפתחות היישוב היהודי בארץ ולא מאפשרת לו להתפתח וכמו כן תקף את ההנהגה הציונית בארץ על היותה פייסנית ורכה מידי.
זאב ז'בוטינסקי
הביקורת שהציג הלכה והתחזקה לאחר פרסום הספר הלבן השני- של פספילד ב-1930. התבטאויותיו של ז'בוטינסקי לא היו חדשות כבר בשנת 1925 הוא פרש מייצוג ההסתדרות הציונית והקים מפלגה בשם "ברית הצה"ר" (הציונים הרביזיוניסטים). רביזיה: היא ביקורת, התנגדות לממסד ודרישה לשינוי. רוצה לומר בקביעת השם רביזיוניסטים קיימת ביקורת על דרך הפעולה של ראשי היישוב בארץ וניסיון להציג דרך אחרת, אלטרנטיבית. 

"אתם אינכם רואים נחיצות בהגנה עברית, בגדוד עברי יען כי שקט הארץ? אם שבע שנים לא פרצה דלקה בכפר, האם צריך לבטל את מוסד מכבה האש בכפר? שבע שנים לא הייתה שרפה, ובשנה השמינית היא עוד עלולה לפרוץ" 

דרכו האלטרנטיבית של ז'בוטינסקי כללה מדיניות יותר אקטיביסטית, הוא דרש לפעול בכוח, ליצור לחץ על הבריטים ולתבוע מדינה בעלת שלטון עצמאי משני עברי הירדן, עם רוב יהודי קבוע ועד אז עלייה חופשית המונית, והתיישבות יהודית. 
"שתי גדות לירדן- זו האחת וזו גם כן" 
ביטאון התנועה בשנותיה הראשונות 
דבריו של ז'בוטינסקי נפלו על אוזניים כרויות (אנשים החלו להקשיב לדבריו בקשב רב). "ברית הבריונים" - אגודה של אינטלקטואלים בראשות אב"א אחימאיר תמכה בדעותיו והצטרפה לשורותיו. כמו כן קם עיתון יומי בשם "דואר היום" ששם עלו רעיונות התנועה.


היה זה בלתי נמנע שיחול פילוג גם בארגון "ההגנה". בשנת 1931- הקימו ז'בוטינסקי ונאמניו את ארגון האצ"ל - ארגון צבאי לאומי. לא סתם בחרו במילה צבאי שכן אחת מהטענות החוזרות ונשנות כלפי ה"הגנה" הייתה שהם אינם מספיק מיליטריסטים. אינם נוקטים במשמעת צבאית נוקשה ועל כן אינם זוכים להכרה.
דוד בן גוריון 


היריבות והסכסוך  הלכו והעמיקו בין המפלגות הציונות הסוציאליסטיות לבין המפלגה הרביזיוניסטית.
בן גוריון (שעמד בראש המפלגה)  מנה באותה תקופה  3 סכנות עיקריות לציונות:
 (א) סכנת השמדה ליישוב היהודי בא"י בעקבות פרעות תרפ"ט.
 (ב) הסתייגותה של בריטניה ואי עמידה בהבטחתה מהצהרת בלפור ומהמנדט
עלון החתום על ידי מפקד "ההגנה", המזהיר את האצ"ל לא
לעסוק בסחיטה או במעשים אלימים אחרים
 (ג) הגידול המהיר של התנועה הרביזיוניסטית.
 בעוד שתי הסכנות הראשונות איימו על הציונות מבחוץ, הרי הסכנה הרביזיוניסטית איימה מבית. בקונגרס הציוני בבזל של שנת 1931 הייתה המפלגה הרביזיוניסטית לשלישית בגודלה.

(מתוך אתר "דעת" -יהודה לפידות) 



"המנון האצ"ל שנכתב ע"י אברהם שטרן (יאיר)
שימש כהמנון עד שהלה פרש מהאצ"ל וייסד את הלח"י



















לשמיעת המנון האצ"ל שהפך מאוחר יותר להמנון הלח"י לחץ:


המתיחות בין מפלגת מפא"י לבין תנועת האצ"ל הגיעה לשיאה באמצע שנות ה-30 לאחר שחיים ארלוזורוב, מראשי תנועת העבודה וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, נרצח. האשמה הוטלה על הרוויזיוניסטים - חברי האצ"ל וגם לאחר שנוקו מכל אשמה עדיין המשיך להתחולל קרע בין שני המחנות.
בשלהי 1934 נועדו דוד בן גוריון - יו"ר מפאי, וזאב ז'בוטינסקי מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית בחשאי בלונדון לשאת ולתת כדי לא ליצור מלחמת אחים ופילוג בעם.
שני המנהיגים גילו אחריות והתקבלה  החלטה כי למרות חילוקי הדעות בהשקפת העולם של מי מהצדדים, יש למנוע בכל מחיר נקיטת אלימות של צד אחד כלפי צד אחר.
בעקבות הסכם לונדון כתב למחרת המשורר נתן אלתרמן את השיר האופטימי הבא :