מאורעות תרפ"ט (1929)
שנות ה-20 בארץ ישראל היו שנים שקטות יחסית. למעט פרעות תר"פ- תרפ"א, הצליח המנדט הבריטי לשמור על רגיעה. היו אלה שנים של פיתוח היישוב העברי, קמו קיבוצים ומושבים, ערים כדוגמת ת"א וחיפה התפתחו ללא היכר, נוסדו מוסדות פוליטיים כגון מפלגות, איגודי עובדים, קמו מוסדות ציבור, תנועות נוער, איגודי ספורט, מקומות בילוי ובידור והתחושה הייתה שהמדינה העצמאית כבר בפתח. התחושה הטובה רק התגברה נוכח המצב באירופה שהלך והחריף עם עלייתן של מפלגות פשיסטיות כדוגמת איטליה וגרמניה.
 |
| ירושלים -מתיחויות בהר הבית |
העתיד נראה ורוד אולם הוא השתנה באחת בקיץ 1929. מאורעות תרפ"ט היו למעשה סדרה של פרעות קשים נגד היישוב היהודי אותם ביצעו ערבים להוטים ומשולהבים בניצוחו של חאג' אמין אל חוסייני - המופתי של ירושלים. 133 יהודים מצאו את מותם בפרעות. היישוב בארץ מנה אז כ- 175,000 אנשים.
אל חוסייני ידע שהסתה אנטי ציונית תסיט את תשומת הלב בסכסוכים הפנים ערביים.
אל חוסייני ידע שהסתה אנטי ציונית תסיט את תשומת הלב בסכסוכים הפנים ערביים.
 |
| יהודי לא מאמין למראה עיניו לאחר הטבח בחברון |
 |
| חאג' אמין אל חוסייני |
אל חוסייני ניצל את העובדה שהנציב הבריטי העליון ג'ון צ'נסלור היה באותו הזמן בבריטניה, וגם ראשי היישוב היהודי היו בתקופה זו בציריך (בקונגרס היהודי השנתי) לכן ראה לנכון לשלהב את ההמונים הערבים לפתוח בפוגרומים אלימים.
 |
| פרסום בעיתון "דאר היום" 1928 |
עוד בספטמבר 1928 נראתה הסנונית הראשונה בשעה שיהודים ביקשו להתפלל בערב יום הכיפורים ברחבת הכותל המערבי - חאג' אמין אל חוסייני ראה בכך ניסיון השתלטות של היהודים על הר הבית, ועל כן עודד את תומכיו הערבים לפתוח בהתגרות.
בערב ט' באב, הגיעו מספר חברי תנועת הנוער בית"ר עם דגל ישראל לרחבת הכותל, וקראו "הכותל "כתלנו ובוז לממשלה!" מכאן התלהטו הרוחות - הערבים ערכו הפגנה והחלו המאורעות תרפ"ט:
 |
| פצועי הטבח בחברון - 1929 |
 |
| אירועי הטבח בחברון |
 |
| רא"ל מרדכי מקלף |
לימים יהפוך אותו מרדכי להיות מרדכי מקלף - הרמטכ"ל השלישי של צה"ל.
הפרעות התפשטו גם בערים נוספות בתל אביב ובחיפה הצליחו אנשי ההגנה להדוף את הפורעים. ערים מעורבות כדוגמת שכם, רמלה, ג'נין, אשר ישבו שם קהילות קטנות של יהודים, כמו גם היישובים באר טוביה וחולדה הותקפו ונהרסו כליל- נזקים בנפש וברכוש בתים הועלו באש, יבולים הושחתו, בע"ח וציוד חקלאי נגנבו. יהודים נאלצו לנטוש את בתיהם כדי להינצל.
 |
| הרובע היהודי בצפת |
ב-29 באוגוסט פרצו פורעים ערבים אל הרובע היהודי דקרו והרגו יהודים ללא רחם, הציתו מחסן דלק והשרפה פשטה לכל חלקי הרובע היהודי, תוך מחצית השעה נמנו 18 הרוגים ועשרות פצועים.
בערב הגיעו 10 מכוניות צבא ולפי פקודת המושל אספו החיילים את יהודי העיר לחצר הממשלה- יומיים שהו שם היהודים וראו כיצד בתיהם עולים באש.
(מתוך אתר דעת: htt://www.daat.ac.il/daat/history/lapidot/0b-2.htm )
פרעות תרפ"ט גרמו לזעזוע עמוק ביישוב היהודי בארץ , הצנזורה על העיתונות שהטילה הממשלה המנדטורית וניתוק קשרי הטלפון הגבירו את חוסר הביטחון וגרמו להפצת שמועות שהגדילו את החרדה והפחד.
פרעות תרפ"ט שינו את מפת ההתיישבות היהודית בא"י היהודים גורשו מחברון, שכם, עזה ובית שאן ולא שבו לגור במקומות אלה. יישובים כפריים כדוגמת באר טוביה וחולדה, רמת רחל ומשמר העמק נחרבו עד היסוד והוקמו מחדש.
היה ברור כי יש להזדרז ולהסיק מסקנות, לשם כך מונתה ועדת חקירה בראשותו של סר וולטר שאו (וועדת שאו).
במסקנות הועדה נכתב כך:
 |
| הספר הלבן השני 1930 (פאספילד) |
ועדת שאו הגישה את המלצותיה ב-31 במארס 1930
הדו"ח הוצג לשר המושבות "הלורד פאספילד" לפני ועדת השרים לענייני א"י וזהו אם כן פרסום "הספר הלבן השני - המכונה "הספר הלבן של פאספילד" (1930).
מסקנות הועדה:
1. ניתן יהיה למכור ליהודים קרקעות רק בתנאי שלא תהיה פגיעה כלכלית בערבים עקב כך
2. בתחום העלייה- העלייה תוגבל בהתאם ליכולת הקליטה ובהתחשב במצב התעסוקה ברחוב הערבי (על מנת לא לפגוע בפרנסתם)
ביישוב היהודי זעמו על המלצות הוועדה שכן הן פוגעות ביעדי היישוב העברי - עלייה והתיישבות. ראשי היישוב ראו בכך נסיגה מההתחייבות הבריטית ומהצהרת בלפור.
סיפורה של משפחה
| אפרים צ'יזיק |
| שרה צ'יזיק |
