 |
| סמל הגדוד העברי "הראשון ליהודה" |
הגדודים העבריים
מלחמת העולם הראשונה השפיע כאמור על עשרות מדינות הפזורות בכל היבשות. מיליוני חיילים נטלו חלק המלחמה והשפעתה על ההמונים הייתה חסרת תקדים. כידוע יהודים חיו בתפוצות ,וכמות קטנה של פחות ממאה אלף איש חי בא"י שהייתה כאמור בשליטת האימפריה העות'מאנית.
נסיבות אלה יצרו כמובן בעיה עצומה. הישוב העברי בא"י שאף להיפטר מעול השלטון התורכי. מצבו של היישוב העברי הלך והדרדר ככל שנמשכה המלחמה לא פלא אפוא שהיישוב העברי בארץ תמך דווקא בבנות הברית, ואף היה מוכן לסייע לצבא הבריטי לכבוש את ישראל, אלא שהרבה מבני היישוב נאלצו לקבל על עצמם את האזרחות התורכית ואף אולצו להתגייס לצבא, מי שעורר מעט חשד גורש מהארץ וכמובן שלא התאפשרה תמיכה גלויה בבריטניה. (ראו פוסט רשת היגול ניל"י )
לאור כל זאת יוזמה אחת יוצאי דופן החלה דווקא במחנה פליטים במצרים אשר ישבו בו יהודים שגורשו מא"י ע"י התורכים. זאב ז'בוטינסקי , ציוני נלהב ומוערך פגש את יוסף טרומפלדור באותו מחנה מגורשים. יחד החליטו כי יש לשכנע את הצבא הבריטי להקים יחידה של חיילים יהודים במסגרת הצבא הבריטי. כך הוקם לראשונה הגדוד היהודי הראשון -"גדוד נהגי הפרדות" - לא היו אלה חיילים קרביים בתפקידי לוחמה, תפקידו של הגדוד היה לסייע בתובלה ואספקה במסגרת הצבא הבריטי (הם אף לקחו חלק במערכה בגליפולי באזור תורכיה).
 |
| זאב ז'בוטינסקי |
 |
| יוסף טרומפלדור |
לא כולם היו שבעי רצון מהקמת הגדודים . בארץ הייתה דילמה גדולה בנוגע לשיתוף יהודים - מבני היישוב העברי במלחמה. היו שטענו כי היישוב היהודי צריך להישאר נטרלי, לא לנקוט בצד כלשהו במלחמה היות ולא ברור היה כיצד המלחמה עומדת להסתיים והיה חשש שאם התורכים יישארו השליטים לאחר תום המלחמה הם עלולים להתנקם ביהודים על תמיכתם בבריטים. ז'בוטינסקי סבר שיש לעשות כל שניתן לסייע לבריטים לנצח כי רק כך אפשר יהיה לקדם עניינים פוליטים ולדרוש מדינה.
כמו כן למצדדים (התומכים) ברעיון הקמת הגדודים העבריים היה רצון עז להפגין יכולת צבאית שתהווה את הגרעין ליצירת גוף צבאי לוחם המגן על עצמו ולא נסמך על טובתם של אחרים.
הבריטים כאמור הסכימו להקמת גדוד תובלה בלבד (על גבי פרדות) בשנת 1915 אכן קם הגדוד הראשון . טרומפלדור שימש כסגן מפקד היחידה. על הגדוד פיקד כמובן קצין בריטי. והוא מנה למעלה מ 700 חיילים יהודים מתנדבים. הגדוד כאמור נשלח לחזית גליפולי - התנהלו שם קרובת קשים והצבא הבריטי נאלץ לסגת והגדוד פורק כבר במהלך שנת 1916.
 |
| הגדוד העברי הראשון - במדי הצבא הבריטי |
 |
| קרב גליפולי (אזור תורכיה) נהגי הפרדות שימשו כתומכי לחימה בלבד |
המוטיבציה לשרת בגדוד עברי - יהודי הייתה גבוהה מאד ולכן הוקמו תוך זמן קצר שני גדודים נוספים אלא שהם לא הספיקו לקחת חלק משמעותי בלחימה - היות והמלחמה כבר הסתיימה ונקבעו עובדות חדשות בשטח. התורכים נסוגו והבריטים לקחו את הפיקוד לידיים.
 |
| הגדוד "הראשון ליהודה" תחת אבני הכותל בירושלים |
עד שנת 1920 התפרקו כל הגדודים היהודים. הבריטים מתנגדים להישארותם של הגדודים בחסותם היות וכעת כאשר הם "בעלי הבית" עליהם לשמור על סדר ואיזון בין דרישות הערבים בארץ לבין דרישותיו של היישוב היהודי.
 |
| המקהלה של הגדוד העברי - עוד דרך לשמור על מורל הלוחמים |
לא ניתן לומר כי לגדודים הייתה תרומה משמעותית במלחמת העולם הראשונה, או בהגנתה על א"י אולם התמיכה בצד הבריטי חיזקה את הקשרים בין בריטניה ליישוב העברי והאיצה את ההכרה בדבר הקמת בית מולדת לעם היהודי (ראו פוסט -"הצהרת בלפור).
כמו כן להקמת הגדודים הייתה חשיבות סמלית כיוון שהייתה זו הפעם הראשונה מזה אלפי שנים שמתהווה כוח עברי שמטרתו להגן על היישוב, החלו להתפתח ניצניו של ארגון ההגנה.
מצבו של היישוב הקשה בארץ ישראל
פרק מתוך: "ארץ מולדת"
מצבו של היישוב הקשה בארץ ישראל
פרק מתוך: "ארץ מולדת"
